אדית כהן-ג'וור או בשמה האמנותי אדית,

נולדה בפריז ותפתח את פעולתה על פני

שלוש יבשות. בהיותה נערה היא חוצה את

אוקיאנוס והנה היא בריאו-דה-ג'נירו, שם

היא מתמסרת ללימודים הקפדניים של

אמנות פלסטית בבית הספר הגבוה לאמנות

(Escola de Belas Artes)

 וכבר בשנות השישים היא באה עם הור

אל ישראל ומאז מקדישה עצמה לרישום

ולהדפס ובעיקר לציור. הצבעים של

סביבתה החדשה יתמזגו במהרה עם

השראתה האישית הנמשכת אל עבר האור

המאיר פלטה עשירה של צבעים.

 

תערוכותיה הרבות בישראל, צרפת, ברזיל, ארגנטינה, שוויץ וספרד מעידות על התמדתה בחקר הפיקטוראלי והאסתטי המלווה את התגייסותה למען תהליך של שיפור מודע המזמין

כל אחד מאתנו להיות חלק מיצירת עולם טוב יותר, אנושי יותר.

 

 ליד השיח האמנותי הנזעק להתריע על קריסתה של סביבתנו הפיזית, בחרה אדית, בציורי השמן ובתחריטים שלה, להתמקד במסעותיה בנופיה הפנימיים, ומזמינה אותנו להתלוות אליה.

 

אנו נצא מתוך שכבות החומר הסמיך אל עבר מהות קלה יותר עד למפגש ההרמוני עם סביבה, ספק גשמית, ספק רוחנית. שם נתוודע לאור הבוקע מבפנים.

פעמים נרצה לחזור אל מעמקי התמונה, חדירה אינסופית אל הלא מוכר, ואף-על-פי-כן זו תהיה הליכה שאין בה חרדה.

פעמים נחפש את השביל היוצא מן האדמה הסמיכה ונחלץ, אט אט, אל המישורים האווריריים, נתבונן עוד ונראה שלעולם אנו נהיה על סף גילוי נוסף.

האמירה נשארת מרומזת, ובדומה לחיים עצמם, העיקר טמון בקיפוליה.

 

אדית שואבת השראה רבה מן התהליך לשיפור מודע, ציר מרכזי של תורת הלוגוסופיה ושיטתה.